העלאת הבלוג שלך ל"רשימת ה- A "

פרסאוקיי, עכשיו שיש לי אותך כאן, אל תהיה כועס ועזוב. תקשיב למה שאני אומר לך.

יש להבה שעוברת בבלוגוספירה כרגע בפרסום הבלוג של ניקולס קאר, הגדול שלא נקרא. של ישראל נמצא בוויכוח, כמו המון בלוגרים אחרים (דוגמה).

כדאי שתקרא את ההודעה המלאה של מר קאר לפני שתקרא את מה שיש לי לומר. אני מקווה שאני מעביר את המסר שלו כהוגן ... אני חושב שמה שהוא אומר זה שיש כל כך מעט בלוגרים טובים של "A-List" שכל השאר פשוט צריכים לזרוק את המגבת.

אם ברצונך להגיע ל"רשימת ה- A "של הבלוגוספירה, ראשית עליך לקבוע מהי הרשימה. זה תלוי בך ... לא ניק קאר, לא טכנוראטי, לא גוגל, לא יאהו!, לא טיפיפד או וורדפרס. "רשימת ה- A" לא נקבעת על פי מספר הלהיטים שאתה מקבל, כמות צפיות הדף, הפרסים שקיבלת או כמות הדולרים בחשבון adsense שלך. אם כן, יתכן שאתה כותב בבלוגים מהסיבות הלא נכונות.

ברוך הבא ל- Douglaskarr.com, אחד הגדולים שלא נקראו. (אוקיי, אולי לא כל כך נהדר)

המדובר ב"בית הספר הישן "של פרסום בתקשורת ההמונים. כלל זה קובע שככל שיותר גלגלי עיניים רואים את המודעה שלך, כך אתה טוב יותר. בבית הספר הישן נאמר שאם אתה מקבל מאות אלפי צפיות בדף, אתה הצלחה. כמה מאות ואתה בטח כישלון. אתה חלק מהגדול שלא נקרא. בדיוק אותה חשיבה גוררת את תעשיית הסרטים, תעשיית העיתונים וטלוויזיה ברשת. הבעיה היא שאתה משלם מחיר עצום עבור אותם גלגלי העיניים, ללא תמורה. הבעיה היא שאתה לא צריך את כל גלגלי העיניים האלה, אתה רק צריך להביא את המודעה שלך לגלגלי העיניים הנכונים.

ה- "A-List" שלי אינו תואם את זה של סת גודין, של טום פיטר, של טכנוורטי, של ישראל או של ניק קאר. אני לא רוצה מיליון קוראים. בטח, אני מתרגש כשהסטטיסטיקה שלי ממשיכה לגדול. כמובן שאני רוצה להגדיל את קהל הקוראים ושימור הקוראים בבלוג שלי. אבל אני באמת מתעניין רק באנשים שיש להם את אותן הבעיות ומחפשים את אותם פתרונות כמוני.

אני החבר הזה כמעט שיווקי-טכנולוגי-חנון-נוצרי-אב שחי באינדיאנה. אני לא מתכוון לעבור לניו יורק או לסן פרנסיסקו. אני לא מחפש להיות עשיר (אבל לא אתלונן אם אעשה זאת!). אני מתחבר לקבוצת שיווק וטכנולוגים באינדיאנפוליס ובסביבתה. אני לומד וחושף בלוגים להמונים 'שלי' (כולם כמה עשרות בערך!). ואני משתף את הניסיון שלי, את המחשבות שלי, את השאלות והמידע שלי עם כמה שיותר אנשים שמעוניינים בכך.

אתה מבין כשאני מקבל הערה משל ישראל, טום מוריס, פאט קויל, משפחתי, חברים או אנשים אחרים שאני מכבד ומשתף איתם ... כבר הגעתי ל"רשימת ה- A ". אם זה לא הרעיון שלך של "A-List", זה בסדר. אולי אני לא רוצה להיות על שלך. כולנו תופסים הצלחה אחרת.

חתם,
אחד הגדולים שלא נקראו